שארל אזנבור כפי שמעולם לא הכרנו. מילדותו בעוני עד לפסגת התהילה.
טאהר רחים כובש את המסך בדמותו של אזנבור, אמן אנושי, מרגש, אינטנסיבי, שביר אך בלתי מנוצח שהקדיש את כל חייו לאמנות שלו. אייקון תרבות יוצא דופן ואחד הזמרים הגדולים בכל הזמנים שהרטיט לבבות רבים עם להיטים כמו ״היא" ו"לה בוהם״ ומכר 180 מיליון אלבומים.
״מסייה אזנבור״ הוא מסע מענג בין שיריו ואהבותיו, ניצחונותיו וכישלונותיו בין פריז לניו יורק, כשלצידו אדית פיאף שגילתה אותו, ז'ילבר בקו, ג'וני האלידיי ופרנק סינטרה שליוו את פסקול חייו.
טריילר: https://youtu.be/WkWn2I_qaYY
צוות היוצרים
תסריט ובימוי מהדי אידיר וגראן קור מאלד
הפקה: אריק וניקולא אלטמאייר
צילום: ברכט קויברט
ניהול מוסיקלי: ורדה קקון
שחקנים
שארל: טאהר רחים
פייר רוש: בסטיאן בולון
אדית פיאף: מארי- ג'ולי באופ
אאידה: קמיל מוטווקיל
מישה: אובנטו אבידקיאן
ראול ברטון: לוק אנטוני
מישלין רוגל: אלה פלגריני
צרפת 2024 , 132 דקות, צרפתית אנגלית, תרגום לעברית ואנגלית.
החל מ – 14 באוגוסט בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ
הפצה בישראל סרטי נחשון ורד קייפ
שיחה עם שני הבמאים
ש: הסרט שלכם הוא ביוגרפיה קולנועית ומחוה המהולה בהערצה רבה.
מה מיצג עבורכם אזנבור ומהם הזיכרונות שיש לכם ממנו?
גראן קור מאלד: תוספת המילה מסייה לפני שמו, נועדה להבליט את גודל אישיותו. שארל אזנבור היה אישיות גדולה. מלחין, תמלילן ואיש במה עם קריירה ארוכת שנים וחובקת עולם. הוא היה השגריר המקודש של המוסיקה הצרפתית בעולם. אני מעריץ אותו כאדם וכאמן והיה לי מזל וכבוד גדול להכיר אותו ולשיר אתו יחד. בילינו זמן רב יחד והאנרגיה שלו סחפה אותנו. הוא היה מאד מצחיק ואהב לספר בדיחות ולשחק עם מילים. הייתה לו עין חדה והוא היה סקרן מאד וגילה פתיחות ועניין בכישרונות צעירים, סגנונות מוסיקליים חדשים וטכנולוגיות חדשות. כמו ראפ, Poetry Slam ועוד.
מהדי אידיר: שארל אזנבור היה אדם צנוע ומכובד שפנה לכולם בצורה רשמית להוציא אלו שהכיר זמן רב. התוספת מסייה לשם הסרט מתקשרת גם לשורשיו הצרפתיים של האמן, בנם של מהגרים שהפך לאדם מפורסם בכל העולם.
ש: מה היתה תגובתו כשהעליתם בפניו את הרעיון לפרויקט?
גראן: הוא קיבל זאת בשמחה והיה יועץ הכבוד שלנו. חלקנו את אותה גישה, להתעמק תחילה בשנים הראשונות, שנות המאבק, שנותיו לצד אדית פיאף. אנחנו רצינו להתייחס גם להצלחה הענקית ולעשור הקסום בו הוא כתב את להיטיו הגדולים ביותר.
מהדי: כפי שניתן לראות בסרט, שארל אזנבור הקפיד לתמוך בכישרונות צעירים. אין זה מקרי שהוא נפטר ביום בו התכנסנו להשיק פרויקט זה.
ש: איך התמודדתם עם כמויות ענקיות של חומר ארכיוני טרם כתיבת התסריט?
גראן: קראנו הכל, את שתי הביוגרפיות ואת כל הראיונות והכתבות, הקשבנו ל – 1200 השירים שכתב וצפינו בכל הסרטים הדוקומנטריים ובכל הראיונות המצולמים. רצינו לשמוע את השירים הקלאסיים אבל גם את הפחות מוכרים.
היה לנו מזל גדול שניתנה לנו גישה לארכיונים שלו ושבני משפחתו וחבריו בטחו בנו. אחר כך ערכנו רשימה כרונולוגית של האירועים בחייו.
מהדי: התסריט בגרסתו הראשונית היה ארוך מאד וכיוון לסרט באורך 4 שעות. לפיכך, לא הייתה ברירה אלא לקצר בכתיבה ובעריכה ולהתרכז בדרך שעבר. ברגע שקבענו את לוח הזמנים, חמשת חלקי הסרט היו מאד ברורים. ידענו שיש לנו תקציב שיאפשר לנו להיות אמביציוזיים בעיקר בעניין הסטים המדגישים את העושר בסיפור חייו של אזנבור.
גראן: החלוקה לפרקים אפשרה לנו לחבר את הקצוות ולא לאבד את הצופה. בחרנו לקרוא לכל פרק בשם אחד משיריו כדי להדגיש עד כמה השירים הושפעו מחייו. הפרק הראשון נקרא "שתי גיטרות" שיר שכתב בבגרותו, אבל מתאר את ילדותו. כך גם השיר
"לה בוהם" שנכתב בשנות ה-60 אבל מתאר את שנות ההתבגרות שלו.
מהדי: כל שיריו הגדולים הגיעו מחוויות שלו.
גראן: כשאתה בוחן את הקריירה שלו אתה לא יכול שלא להתפעל מעוצמת כוח הרצון שלו. הוא היה בנם של אנשים חסרי מולדת שחווה עוני, איש נמוך, עם קול צרוד ולמרות כל אלו הוא נכנס להיסטוריה של המוסיקה הצרפתית. הוא ידע איך לפרוץ דלתות שננעלו בפניו. להתעלם מחיצי הביקורת שהופנו כלפיו וההערות הגזעניות שנאמרו לו ועליו. נכתבו עליו דברים מאד אלימים, אפילו על הגבות שלו צחקו.
מהדי: כאדם וכאמן אזנבור הוא סמל לעיקשות. כשאתה מתבונן על הדרך שלו ועל אופן פעולתו זה גורם לך להשראה ולרצון להיות טוב יותר במה שאתה עושה. מנגד, עולים כל הזמן, תשומת הלב שהוא השקיע במשפחתו ונטייתו להזניח אותם לטובת האמנות שלו והסרט נוגע גם בשאלה מה הדברים החשובים בחיינו.
גראן: הסרט מנסה גם להבין את ההקרבה הגדולה שלו למען האמנות ואת מחויבותו האדירה אליה. הוא עבד לעיתים 17 שעות ביממה. ואפשר לחוש אמפטיה אליו, הוא ידע מה שהוא רוצה, וכדי להשיג את המטרות שהציב לעצמו הזניח לא פעם את הקרובים אליו. הוא שילם מחיר יקר כי זה הרחיק אותם ממנו. אבל הוא היה אדם נדיב מאד לכולם.
מהדי: הדיאלוגים בסרט מושפעים גם מדברים שקרו לו בחיים וגם אנחנו עברנו. כדי לתאר את מערכת היחסים שלו עם בני משפחתו ועם חברו פייר רוש צללנו אל חיינו הפרטיים ואל הקשרים שלנו עם האהובים עלינו וגילינו שיש קוים מקבילים לעיתים, כמו הצד האובססיבי ומלא התשוקה.
גראן: נשארנו נאמנים כמובן לסיפור חייו של אזנבור אבל בכמה מקרים אין ספק שאנחנו מקרינים את עצמנו.
מהדי: כבר בתחילת העבודה ידענו שנרצה לשלב קטעים דוקומנטריים משואת הארמנים. חששנו שלא נמצא כאלה אבל לבסוף, מצאנו קטעים שמעולם לא נחשפו בחלקים שונים של העולם ושילבנו עם קטעי ארכיון שניתנו לנו על ידי משפחת אזנבור.
שארל נהג לצלם להנאתו כל חייו. את המצלמה הראשונה קיבל מאדית פיאף שנת 1948, היו לנו שעות רבות של סרטים שהוא צילם. חלק מהם הופיעו בסרט הדוקומנטרי "המבט של שארל" שהבליט את אהבתו לצילום.
ש: באחת הסצנות היפות רואים את אזנבור צופה בדראג קווין, מה שהוליד את השיר "כך הם קוראים לי"
גראן: אזנבור התבונן על אנשים והיה מסוגל לגלות את הפרטים הקטנים שהפכו כל דבר לאוניברסלי. כוחו של השיר הוא בכך שהוא מדבר על הומוסקסואליות דרך סיפורו של גבר. אזנבור היה אחד היוצרים הראשונים שכתוב על הנושא הזה והשיר עורר ויכוח גדול. רבים משיריו עוסקים באהבה, כל אחד מהם מזווית מיוחדת.
מהדי: ככל שהוא העמיק ודייק בפרטים כך הקהל התקרב אליו יותר ויותר. הוא ידע לתת משמעות לטקסט ולגעת בליבם של בני האדם ברחבי העולם.
ש: מלבד קטע קטן מצילומי "אל תירו בפסנתרן" של טריפו" אתם לא מתייחסים לקרירה הקולנועית שלו
גראן: זה היה מתוך בחירה. אזנבור השתתף בלמעלה מ – 50 סרטים. זה סרטו המפורסם ביותר וטריפו מבחינתנו מסמל את הקולנוע. היינו חייבים לחתוך ולוותר על דברים רבים כדי להתרכז במה שרצינו לספר.
ש: האם טאהר רחים "כפה" עליכם לתת לו את התפקיד?
מהדי: התחלנו ללהק בשלב מאד מוקדם כיון שהיו הרבה תפקידם ללהק וחיפשנו שחקנים שמזכירים בפיזיות שלהם את הדמויות. המלהק שלנו הציע שנפנה לטאהר רחים. חלפו כמה ימים טובים עד שחזר אלינו ואישר שהוא במשחק. הוא סיפר שבילה כמה ימים בצפייה במספר סרטים דוקומנטריים וראיונות ואמר שהוא חושב שיוכל למצוא את הקול והגוף. הבעייה הייתה הגיל. עשינו כמה בדיקות איפור לגבי הסצנות בהתחלה כשהוא צעיר וזה עבד טוב. טאהר מיד התחיל לקחת שיעורי שירה ונגינה בפסנתר על מנת להתקרב לדמות. עברנו על כל סצנה ביחד, קראנו והתעמקו בכל פרט. הוא הציע דברים וצעדנו יד ביד בעבודה הזו.
גראן: טאהר מוכשר ויש לו יכולת להיות זיקית. זה מתאים מאד לתפקיד. זיהינו זאת בסדרה הנחש בה שיחק. ידענו שהוא יכול לשנות את הדיבור שלו ואת התנועות שלו, מעט שחקנים מסוגלים להיבלע לגמרי בדמות אחרת. הוא דיבר כמו אזנבור במשך חודשים לפני הצילומים כולל גם עם בני משפחתו וחברים, הוא הביא אנושיות לדמות והצליח לגלם אותו עם הפגיעות ועם הפגמים.
ש: כשאתם מספרים על מסע של בן מהגרים לסמל של צרפת, על אדם שבחר להגן על הומוסקסואלים ואנשים בשולי החברה, האם אין זה הופך את הסרט לאמירה פוליטית?
גראן: שארל אזנבור מעולם לא הצטרף לאיזו מפלגה. הוא הביע את עמדותיו דרך האמנות שלו. הבחירה להתחיל את הסרט עם תמונות של רצח העם הארמני ולסיים עם קולה של השדרנית קלייר שאזל, המדגישה שאזנבור בן למהגרים ואנשים חסרי מולדת, הפך לאחד הסמלים של התרבות הצרפתית היא בהכרח אמירה פוליטית. המשפט הזה הוא לא משפט שלה אלא משפט שלנו שביקשנו מן העיתונאית לקרוא.
טאהר רחים על השירה הנגינה והריקוד בסרט
לקחתי שיעורי ריקוד לסצנות שהצריכו ריקוד. אבל השירה היא הדבר שלקח הכי הרבה זמן. 8-10 שעות מדי שבוע במשך חצי שנה. גם בזמן הצילומים המשכתי לקחת שיעורים בערבים. אותו הדבר היה לגבי הנגינה בפסנתר. היות ולא הייתי מוכן בשום צורה שיחליפו אותי בסצנות המוסיקליות נזקקתי לאין סוף חזרות כדי להראות אמין.
אלה הידיים שלי שאתם רואים מנגנות. כדי שאוכל לצלם את הסצנות האלה עם הנגינה והשירה וההופעות התאמנתי ללא הרף. זה היה חלק מן האתגר וההרפתקה בסרט הזה, הגעתי לצילומים אחרי חצי שנה של הכנה מעמיקה.
ש: יש איזה רגע של חסד שאתה זוכר מן הצילומים?
ת: את הסצנה עם השיר "לה בוהם", בה אני שר את השיר בכמה שפות על במת אולם הגרנד רקס בפריז. זה היה היום האחרון בו שרתי ואני אוהב את הרגע הזה מאד. הרגשתי שאני מתקרב לסיומה של חוויה ארוכה. הקהל באולם היה נרגש. כשהגיע הרגע המפורסם של זריקת המטפחת הלבנה, מהדי רץ לתפוס אותה וזה היה רגע נפלא.
על היוצרים
גראן קור מאלד –
שמו הבימתי של פביאן מארסו. משורר וכותב שירים שהוציא 7 אלבומים, כולם רבי מכר וזכה בשלושה פרסי מוסיקה.
שמו הבימתי שפרושו גוף גבוה חולה נובע מגובהו הרם (194 ס״מ) ומתאונה בעמוד השדרה שאילצה אותו ללכת בסיוע מקל הליכה. תאונה נוספת שארעה ב – 1977 כמעט סתמה את הגולל על יכולתו להלך שוב.
בנוסף ליצירתו המוסיקלית והספרותית, ביים גראן קור מאלד מספר סרטים, שלושה מתוכם בשיתוף מהדי אידיר.
מהדי אידיר –
יליד סן דני, צרפת .תסריטאי ובמאי ביים שלושה סרטים בשיתוף גראן קור מאלד. סרטם הראשון היה מועמד לסזאר לסרט הביכורים ולסזאר לסרט הטוב ביותר.
טאהר רחים
אחד השחקנים העסוקים בקולנוע הצרפתי והעולמי, התגלה בסרטו של ז'אק אודיאר שזיכה אותו בסזאר לשחקן הראשי ולשחקן המבטיח.
הופיע בסרטים רבים ובסדרות טלוויזיה ביניהן: " סמבה" לצד עומר סי, סדרת הטלוויזיה הנחש, "המאוריטני" לצד ג'ודי פוסטר ובסרטים "נפוליאון" ו"מדאם ווב" ועוד, דיבב את קולו של מופאסה במלך האריות בגרסתו הצרפתית.
בן זוגה של השחקנית לילה בקטי, להם 4 ילדים.