תזמורת המצעדים –
סרטו של עמנואל קורקול
The Marching Band
EN FANFARE
A film by Emanuel Courcol
הבחירה הרשמית פסטיבל קאן
מועמד לשבעה פרסי סזאר
בהם לסרט ולשלושת השחקנים
זוכה פרס חביב הקהל בפסטיבל סאן סבסטיאן
אחת ההצלחות הגדולות בצרפת עם מעל
לשנים וחצי מיליון צופים.
טיבו הוא מנצח נודע, שנוסע ברחבי העולם. כאשר משבר בריאות ובדיקת דנ"א חושפים בדרך מקרה שהוא מאומץ, טיבו מופתע לגלות שיש לו אח צעיר, ג'ימי. ג'ימי גדל ברקע צנוע יותר, הוא עובד בקפיטריה של בית ספר, מטפל באימו ומנגן טרומבון בתזמורת צועדת קטנה. האהבה למוזיקה היא שמחברת בין שני האחים, וטיבו, שמבחין בכישרון של ג'ימי, מחליט לטפח אותו.
הבמאי עמנואל קורקול כבר הוכיח את היכולת שלו לספר סיפורים שנונים, נבונים ומשעשעים עם "השלאגר" (פסטיבל חיפה 2020). כעת הוא שב עם עוד קומדיה מהנה, ספוגה באנושיות ואהבת אדם. הכוכב הצרפתי בנז'מן לוורן ("סה לה וי") עוד תורם לסרט בתצוגת משחק משובחת.
צוות יוצרים
בימוי : עמנואל קורקול
תסריט : עמנואל קורקול ואירן מוסקרי
הפקה : מרק רורדור ורובר גדיגיאן
צילום מקסס למונייה
מוסיקה מקורית וניהול מוסיקלי : מישל פטרוסיאן
שחקנים
טיבו: בנג'מן לברן מהקומדי פרנסס
ג'ימי: פייר לו
סברינה: שרה בוקוו
האם :לודמילה מייקל
צרפת 2024, 103 דקות | צרפתית | תרגום לעברית ואנגלית
הפצה בישראל קולנוע חדש
החל מן ה2 באוקטובר בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ
https://www.youtube.com/watch?v=MFXcm3yhj-0
טריילר הסרט
הסרט כאמור היה מועמד ל7 פרי סזאר בין היתר לסרט, תסריט, עריכה וקול. בנג'מן לברן היה מועמד לפרס השחקן הראשי, שרה סוקו לתפיק משנה ופייר לוטן לשחקן מבטיח.
במפגש הראשון בין טיבו לג'ימי תזמורת המצעדים מנגנת את שירו של שרל אזנבור Emmensz moi , קח אותי, באחד מן הרגעים המרגשים מאזין ג'ימי לאזנבור שר את השיר הזה שמילות הבית שלו אומרות
קח אותי אל קצה העולם
קח אותי אל ארצות הפלא
מתוך שיחה עם עמנואל קורקול
אני מטפל בסרט בנושאים הקרובים לליבי, יחסים בין אחים, הסתברות בחיים ודטרמיניזם חברתי. עם הנושאים האלה אני מתעסק בסרטים שלי.
הרעיון עלה כשעבדתי על סרט שלא יצא לפועל, פגשתי תזמורת מצעדים באחת הערים בצרפת במהלך התחקיר, זו היתה תזמורת באחת מערי צפון צרפת "ארץ השטי" איש מחברי התזמורת לא קרא תווים גם לא המנצח. כל הרפרטואר שלהם היה מיצירות שהוא עיבד על פי שמיעה. לאחר החזרה הלכנו לביתו עם כל חברי התזמורת. נהניתי לראות את כל האנשים האלה את החום ביניהם אנשים מגילאים שונים .אז הבנתי את חשיבותה של המוסיקה ואת חשיבותם של תזמורת המצעדים ליצירת חיבור רגשי וחברתי. זו הופכת להיות משפחה וזו דרך חיים ודרך להימנע מבדידות.
כשהסתכלתי על המנהל שלהם, המנצח חשבתי לעצמי מה היה גורלו ואיך היו נראים חייו לו היה נולד במשפחה אחרת במקום עם אמצעים טובים יותר. ומזה עלה הרעיון.
הדבר החשוב לי ביותר הוא לחבר בין ניגודים ולמצוא דרך של פשרה ובאלנס ביניהם. סרטים של במאי כותב (אוטר) או סרטים פופולריים?, מוסיקה קלאסית או מוסיקה פופולרית? אז למה לבחור? , זו לא דרך קלה אבל זה מה שאני אוהב וזו מה שמניע את התשוקה שלי לכתוב.
הנושא המרכזי של הסרט הוא בראש ובראשונה על מוסיקה ועל יחסים בין אחים.
אם הסרט הוא אכן מרגש כמו שאני חושב שהוא זה הודות לאנושיות ורגש שיש בדמויות, איתן כל אחד יכול להזדהות. נמנעתי ממה שקרוי סרט " פיל גוד", כי זה נראה לי יותר מדי מרשמלואי,
אני בחרתי להראות אנשים הפועלים בנדיבות בחייהם למרות האכזריות הסובבת אותם.
בהקשר קטעי המוסיקה והתזמורת, הרעיון היה להתרחק מן הצילום הרגיל של תזמורת אלא להיכנס לליבה של התזמורת. חיפשתי שוטים שלא נראים כשאתה מגיע לשמוע כ קונצרט. רציתי שאנחנו נתחבר אל טיבו המנצח. רציתי לצלם את ידיו ואת הבעות פניו. לגבי תזמורת המצעדים זה היה פשוט יותר הדברים פחות רשמיים יותר משוחררים זו הצגה בפני עצמה. יותר פרוע אבל גם יותר מלא חיים.
אין כמעט מוסיקה מקורית כי מישל פטרוסיאני המוסיקאי והמעבד ואני חשבנו שאנחנו צריכים שקט וממילא יש הרבה מוסיקה בסרט.
לבנג'מן לברן יש אוזן מצוינת והא גם מאד מוכשר, מאד מוסיקלי הוא מתופף ומנגן בגיטרה. ויש לו גם פסנתר בבית וכל מה שהיה עליו לעשות זה לעבוד על היצירות וליצור את האשליה. הוא עבר הדרכה עם מנצחים במשך מספר חודשים לפני הצילומים, ובמהלך הצילומים היה על הסט מנצח צעיר שליווה. אותו בנג'מן הוא בחור חרוץ, קורא תווים ועבד קשה כדי להיראות אמין. לנצח על תזמורת זה כמו להיות נהג מרוצים בפורמולה 1 , אין מקום לטעות. בזמן הצילומים אמרו לו חברי התזמורת "היו לנו כמה מנצחים שלא היו טובים כמוך".
מן הצד השני פייר לוטן הוא מוסיקאי שלמד בעצמו הוא לא למד בקונסרבטוריון אבל הוא מנגן על פסנתר ומלחין ברמה גבוה, אפשר לראות את זה בג'ם סשן במסעדה יחד עם בנג'מן. הוא לקח שיעורי טרומבון במשך כמה חודשים בהכנות לצילומי הסרט. עם אסטל וולף שהיא נגנית עם הכשרה קלאסית ובעלת תזמורת מצעדים בעצמה. בסרט הוא מנגן בעצמו ברמה גבוה של נגן חובב.
שרה סוקו היא גם מוסיקאית היא מנגנת באקורדיון וגם היא לקחת שיעורי נגינה בחצוצרה עם אסטל. וגם היא נגנה עם התזמורת
פייר לוטן היה בסרטי הקודם וכתבתי את התפקיד עבורו, הוא היה הבחירה הראשונה שלי עוד בתהליך הכתיבה.
בנג'מן לא היה הבחירה הראשונה כיון שבמקור הבן המאומץ שהפך למנצח היה הצעיר יותר ואז החלפנו את הגילאים והסתדר לנו לפנות לבנג'מן
לתפקידי המשנה חיפשתי קודם כל שחקנים אבל כאלה שיכולים לנגן וכיון שערבבתם אותם בתוך נגנים הם היו צריכים לשכנע שהם גם נגנים.
ראיתי סרט דוקומנטרי "תזמורת המצעדים לא עוזבת את הצפון" ושאלתי את הבמאי על התזמורת בסרט. נפגשנו איתם ממש כמו בנג'מן בסרט, לאחר חזרה לשתות בירה וחברי התזמורת מיד הין מלאי חום ומסבירי פנים. חדר החזרות שלהם מופיע בסרט והדמויות חלקן מבוססות על הדמויות מן התזמורת. הבנתי שמצאתי את תזמורת המצעדים של הסרט.
התחלתי את דרכי בשחקן, למדתי משחק ורציתי להיות שחקן קולנוע אבל עשיתי בעיקר תיאטרון היתה לי קריירה מכובדת אבל לא יותר מזה.. אבל לאט לאט הרגשתי שאני רוצה יותר, כתבתי מחזה לתיאטרון ואז תסריט ובמקרה פגשתי את הבמאי פילים ליורה. שביקש ממני לכתוב את סרטו הבא ועבדנו ביחד על כמה סרטים ועם במאים נוספים. ואז החל לחלחל חוסר סיפוק מסוים ואמרתי לעצמי " אני הייתי עושה את זה אחרת" ואז אמרתי "בעצם למה לא אני? וכך התחלתי לביים.
על השחקנים
בנג'מן לברן
שחקן הקומדי פרנסז להקת התיאטרון הלאומית של צרפת.
זכה בשני פרסי מולייר על תפקידיו על הבמה, היה מועמד ארבע פעמים לפרס הסזאר. התגלה לישראליים בקומדיה "נפלאות החושים" ומאז נראה על המסכים בארץ בסרטים רבים בהם "נאום החתונה", החתן ב"סה לה וי" של נקש וטולדנו "האשמה" של איון אטאל , ז'אן דוברי ועוד, לאחרונה זכה בפרס השחקן בפסטיבל הקומדיה באךפ דוז על תפקידו בסרטו של משיל לקלרק "ערבוב המינים" , ובקרוב יופיע כמסייה טנרדייה, בעל הפונדק בגרסה חדשה של עלובי החיים.
הוא בן זוגה של השחקנית רבקה מרדר, השניים הכירו על במת הקומדי פרנסז והשתתפו בערב מיוחד משירי סרג' גנסבורג בו ארבעת המשתתפים שרו ונגנו על כל הכלים.
פייר לוטן
אחד השחקנים העולים בקולנוע הצרפתי , התגלה בסדרת הקומדיות המצליחה משפחת טוש בה שיחק את הבן האדיוט, ועשה מעבר מוצלח גם לדרמות
הוא מוסיקאי פסנתרן ומלחין. לוטן בן חמישי במשפחה של 8 ילדים עזב את הבית בגיל 15 ועבר לבדו לפריז, חבר הציע לו ללמוד משחק ואחרי כמה שנים זכה בפרס חשוב לבוגרי משחק.
למרות שמשפחת לה טוש היתה הצלחה גדולה הוא בחר לשחק בדרמות בצד ההשתתפות בכל פרקי הסדרה.
החל לעבוד עם פרנסואה אוזן , על תפקידו בסרטו כשקיץ הופך לסתיו , זכה בפרס המשחק בפסטיבל סן סבסטיאן ומופיע גם בסרטו החדש של אוזון הזר על פי אלבר קאמי.
בקרוב נוכל לראות אותו לצד הלן וינסן בדרמה קומית מרגשת ובסרטם החדש של נקש וטולדנו "רק אשלייה" לצד לואי גארל וקאמי קוטן.