גלריה צימבליסטה מציגה: עיוורים,אסורים,כפופים, עירומים- עפרה צימבליסטה

 

גלריה צימבליסטה מציגה:

עיוורים, אסורים, כפופים, עירומים
עפרה צימבליסטה
מועדי התערוכה  30 באוקטובר 2025 – 31 בינואר 2026
גלריה צימבליסטה, שיבת ציון 36  תל אביב

 

התערוכה "עיוורים, אסורים, כפופים, עירומים " היא התערוכה השלישית המוצגת בגלריה מתוך אוסף עבודותיה של האמנית עפרה צימבליסטה וחותמת שנה ראשונה לפעילותה של הגלריה. בסופה של שנת תערוכות המציגה שלושה היבטים שונים ביצירתה של צימבליסטה. הדינמיות, השיתופיות והעומק הרוחני־קיומי – מציעה התערוכה החדשה מבט עדכני ואינטנסיבי על צד פחות מוכר, אך עכשווי מתמיד, ביצירתה של האמנית.

צימבליסטה, המזוהה עם פסלי החוצות הכחולים שלה, נוגעת כאן בעולם מקביל של כאב, שבר וחמלה. עבודותיה, דמויות קפואות, גופים על נדנדות, מלאכים מעופפים ותבליטים על הקיר – מציבות שאלות חריפות על קיום, אובדן ותקווה.
"המצב שלנו כיום הוא בדיוק התערוכה המוצגת – קיום מתנדנד בין חיים ומוות, גוף ונשמה, ייאוש ותקווה" אומרת הדס מאור אשר מלווה את הגלריה מיום היווסדה.

במרכז התערוכה מוצגת היצירה המונומנטלית "המשחק" (1994) "  עבודה אייקונית שנוצרה בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, ועוסקת בגורל, במזל, כמו גם בשבריריות החיים והאדם.
חן צימבליסטה, בנה של עפרה ומייסד הגלריה, נזכר באמו עובדת על היצירה לילות שלמים בסטודיו "אני זוכר אותה מעצבת את הפסל בלילות בלי שינה, מעצבת את הדמויות כאילו היו אנשים חיים. זו עבודה על גורל – ועל המקום של האדם בתוכו. היום, אחרי שנתיים של מלחמה ושבר נפשי קולקטיבי, הפסל הזה מהדהד בעוצמה גדולה עוד יותר.”

התערוכה מוצבת בשלושה חללים שבמרכזם ניצב הפסל – 12 דמויות אנושיות המחברות אותנו לטבור הקיום הישראלי־אוניברסלי, שבו הקורבנות והתקווה שוכנים זה לצד זה.

שם התערוכה לקוח מברכות השחר, הנאמרות מדי בוקר כהודיה על החיים המתחדשים. בהקשר זה הוא משקף את שפלות המצב האנושי ואת הצורך בחמלה, פיוס ותיקון.

בדומה לתערוכות הקודמות בגלריה, גם במהלך הצגת תערוכה זו יתקיימו מופעי מוזיקה רב-תרבותיים ומפגשים בין אמנים מתחומי האמנות הפלסטית, המוזיקה והבמה – כמחווה לרוחה של עפרה צימבליסטה ולחזון הגלריה: יצירה המחברת בין אמנות, חברה ורוח האדם.

התערוכה מוצבת בשלושה חללים שבמרכזם ניצב הפסל – 12 דמויות אנושיות המחברות אותנו לטבור הקיום הישראלי־אוניברסלי, שבו הקורבנות והתקווה שוכנים זה לצד זה.

שם התערוכה לקוח מברכות השחר, הנאמרות מדי בוקר כהודיה על החיים המתחדשים. בהקשר זה הוא משקף את שפלות המצב האנושי ואת הצורך בחמלה, פיוס ותיקון.

בדומה לתערוכות הקודמות בגלריה, גם במהלך הצגת תערוכה זו יתקיימו מופעי מוזיקה רב-תרבותיים ומפגשים בין אמנים מתחומי האמנות הפלסטית, המוזיקה והבמה – כמחווה לרוחה של עפרה צימבליסטה ולחזון הגלריה: יצירה המחברת בין אמנות, חברה ורוח האדם.

הגלריה עצמה הוקמה ביוזמת המוזיקאי חן צימבליסטה, בנה של עפרה, מייסד עמותת מפעל המוזיקה ופרויקט קול השלום, מתוך רצון להמשיך את דרכה של אמו – לחבר בין אמנות, מוזיקה וחברה. בדומה לתערוכות הקודמות בגלריה, גם לאורך הצגת התערוכה "עיוורים, אסורים, כפופים, עירומים"  יתקיימו מופעי מוזיקה רב־תרבותיים ומפגשים בין אמנים מתחומי האמנות הפלסטית, המוזיקה והבמה – המשקפים את רוחה של עפרה צימבליסטה ואת חזון הגלריה: יצירה המחברת בין אמנות, חברה ורוח האדם.

אודות התערוכות הקודמות בגלריה:

פתיחת גלריה צימבליסטה בנובמבר 2024 לוותה בתערוכה הראשונה "סטודיו עפרה"  שהציגה מבחר רחב מעבודותיה של עפרה צימבליסטה, וחשפה את עולמות התיאטרון, הקרקס והמוזיקה שעמדו בלב יצירתה.
בחודש מרץ 2025 הוצגה התערוכה השנייה "עוד מעט" אשר התמקדה בעבודותיה המשותפות של צימבליסטה עם המשוררות יונה וולך ואגי משעול, ועסקה בקשר שבין שירה, גוף ודימוי חזותי.

כעת, עם פתיחת "עיוורים, אסורים, כפופים, עירומים "  נשלמת השנה הראשונה לפעילותה של הגלריה במעגל תוכן שלם – משלוש נקודות מבט שונות על גוף עבודתה של עפרה צימבליסטה: הדינמיות, השיתופיות והעומק הרוחני קיומי.

 

גלריה צימבליסטה
מרכז חדש לאמנות עכשווית, בית לאמנות פלסטית ולמוזיקה ע"ש האמנית עפרה צימבליסטה – שנפתח בנובמבר 2024 בדרום־מזרח תל אביב. הגלריה פועלת לקידום אמנות רב־תחומית, דיאלוג תרבותי ופעילות קהילתית.

עיוורים, אסורים, כפופים, עירומים
מועדים: 30 באוקטובר 2025 – 31 בינואר 2026
שעות פתיחה:
ג’–ה’: 11:00–16:00 | ו’: 10:00–13:00
הכניסה חופשית

כתובת: גלריה צימבליסטה, שיבת ציון 36, תל אביב

קישורים:
אתר: https://zimbalista.com/
אינסטגרם: https://www.instagram.com/zimbalista.gallery/
פייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61568513075822
איוונט לפייסבוק: https://www.facebook.com/share/1DgP754dSi/

 

קרדיט תמונה אורי שדה