קרדיט ארכיון בן גוריון
שנים לפטירתו של דוד בן-גוריון:המכון למורשת בן-גוריון חושף לראשונה את טיוטות נאום 'מהפכת הרוח' – 'היום שאחרי' המלחמה הקוראים לאחדות, אחריות ורוח חזקה
ביום רביעי, ו' בכסלו, ה-26 בנובמבר 2025, יצוין במדינה יום האזכרה הממלכתי לציון 52 שנים לפטירתו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון ז"ל, יום שנקבע בחוק כיום זיכרון ממלכתי. לציון יום האזכרה חושפים ארכיון בן-גוריון והמכון למורשת בן-גוריון ארבע טיוטות מקוריות ומלאות, עם הערות ותיקונים בכתב ידו של "הזקן", לנאום בשם 'מהפכת הרוח', שנישא ב־15 בינואר 1949, עוד טרם הסתיימה מלחמת העצמאות.
המסמכים, שמעולם לא פורסמו יחד עד כה כפי שהם, משקפים את רוחו של בן-גוריון, מחשבה צלולה בסיומה של מלחמה קשה, מבט קדימה אל 'היום שאחרי', ואמונה עמוקה בכוחה של החברה הישראלית ובכוחם של היחידים והיחידות המרכיבים אותה. הטיוטות חושפות את תהליך עבודתו, את הדגש ששם "הזקן" על אחריות הדדית, על "הרוח", ואת התפישה שלו שעצמאות היא רק התחלה ומה שנחוץ עכשיו, כשקמה המדינה, היא מהפכה חברתית ומוסרית. מסרים אלה מקבלים משמעות מחודשת במיוחד בימים אלה.
המסמכים הנחשפים בארכיון בן-גוריון הם פרי שיתוף פעולה בין המכון למורשת בן-גוריון לבין מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומפורסמים לראשונה במסגרת ציון יום האזכרה. השבוע, יתקיים הטקס הממלכתי הרשמי בגן הלאומי אחוזת קבר בן-גוריון במדרשת בן-גוריון, בהובלת המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים ובמעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, נציגי ממשלה, נציגי כוחות הביטחון השונים, חברי קיבוץ שדה בוקר, משפחת בן-גוריון, תושבי המועצה האזורית רמת הנגב ועוד.
מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון, איתן דוניץ מסר “פרסום טיוטות נאום ‘מהפכת הרוח’ בתקופה הזו מדגיש עד כמה מורשתו של בן-גוריון איננה היסטוריה רחוקה, אלא כלי עבודה לחברה הישראלית של היום. בן-גוריון מזכיר לנו שכוחה האמיתי של המדינה נשען על רוח האדם, על אחריות הדדית ועל יכולתנו לראות מעבר למחלוקות. המסמך הזה הוא הזמנה לחשוב מחדש על ‘היום שאחרי’ ועל מה נדרש מאיתנו גם בימינו.”
פלורה פזרקר, מנהלת ארכיון בן-גוריון: "קיומן של מדינת ישראל והחברה הישראלית, כפי שכותב בן-גוריון במאמרו "מהפכת הרוח", נשענים על חיבורים בין מעשה ומחשבה, מלחמה ומוסר, אינדיבידואליות ואחריות חברתית. בין הרוח לחומר. מילותיו, אשר נכתבו מתוך המשבר והשבר של מלחמת העצמאות, נוגעות במציאות חיינו העכשווית, שכן, משמעותה וכוחה של רוח האדם והחברה היו ועודם סלע קיומנו על אף שלעיתים קשה לראות זאת מבעד לעננים. אך אולי אם נהדהד את המילים מן העבר, תתבהר הדרך לעתיד."
בימים שבהם הציבור הישראלי חוזר ושואל שאלות של אחדות, חוסן לאומי והיום שאחרי, הדברים של בן-גוריון מקבלים משמעות מחודשת ומצלצלים כאילו נכתבו אתמול. בן-גוריון דיבר על "הרוח" בזמן מלחמה. הנאום, שנישא בעיצומה של תקופה סוערת, ימים ספורים לאחר סיום הקרבות ומעט לפני השיחות על הסכמי שביתת הנשק, מציג את תפיסת 'היום שאחרי' של בן-גוריון: בנייה פיזית לצד מהפכה רוחנית, התחדשות מוסדית לצד אחריות חברתית ואחדות העם. בכתב ידו ניתן לראות את לבטיו בנושא השלום והעתיד, ובהם התיקון החשוב שבו כתב: "מצדנו לא נחסוך כל מאמץ להביא לידי שלום, אבל לא שלום בכל מחיר, לא אנו התחלנו במלחמה הזו, ולא אנו נוצחנו, אין אנו רוצים בהשפלת אויבינו… אבל גם אם יוקם אל נשלה את עצמנו. עוד הרבה שנים נצטרך להשקיע ממיטב אמצעינו למען קיום בטחונה של המדינה.”
בנאום זה, על גרסאותיו השונות הדגיש בן-גוריון שוב ושוב, כי כוחה של המדינה נעוץ ברוח וכי "הרוח היא הקובעת… כל יצירה שנעמיד בדורנו רק מכוחה תעמוד". בעיצומם של ימים סוערים הוא מזכיר שמנהיגות נמדדת ביכולת "לראות למרחוק, גם במקום שאחרים אינם רואים דבר", וכי שלום הוא יעד שיש לשאוף אליו ללא הרף כל עוד מדובר ב"שלום שאינו בא על חשבון קיומנו. "תפיסתו שילבה בין נחישות ביטחונית, אחריות מוסרית ושאיפה אמיתית להסדר מדיני.
לצד זאת, בן-גוריון ראה באחדות העם תנאי יסוד לקיומה של המדינה, וקבע כי" אינני מכיר כוח גדול מן האחדות, לא אחדות מתוך אחידות, אלא אחדות מתוך ריבוי". הוא האמין בכוחם של צעירים וצעירות – “נערים ונערות” כלשונו – להיות מחוללי שינוי, וטען כי "המדינה תיבנה לא בידי עילויים אלא בידי אנשים ונשים שעושים את הדבר הנכון, יום אחר יום". בעיניו, אחריות אישית, ערבות הדדית וחזון משותף הם אבני הדרך לבניית חברה איתנה, במדינה שעתידה תלוי לא רק באמצעים אלא ברוח.
במסמך ניכרת הדגשה ייחודית של בן-גוריון לשוויון בכלל ולשוויון בין המינים בפרט ולאמונה ביכולת של כל אחד ואחת מאיתנו להשפיע ולשנות את המציאות בה אנו חיים. את הכתוב בגרסה הראשונית כך: “בתוך כל בשר ודם גנוזים כוחות אדירים”. הוא תיקן בכתב ידו ל: "בתוך כל איש ואישה גנוזים כוחות אדירים .”תיקון זה, הנובע מתפיסתו החלוצית, משקף עמדה ערכית שלפיה המהפכה הרוחנית, החברתית והמוסרית של המדינה החדשה היא משימה משותפת לכולם. בן-גוריון קורא בנאום ל“הפיכת הארץ, העם וסדרי חיינו”, ומדגיש כי המהפכה שתבטיח את עתיד המדינה תלויה בבני ובנות הדור, לא ב"עילויים", אלא באנשים רגילים בעלי אחריות אמיצה.
הוא מציב יעד מרכזי: עקירת מחיצות גיאוגרפיות וחברתיות, יצירת אחדות, עזרה הדדית ואחריות קולקטיבית. נושאים הנמצאים גם כיום בלב הדיון הציבורי בישראל.
בקטע המכונן של הנאום יש מעין צוואה לדורות, וכך נכתב בו: "מבחננו העליון היה ויהיה מבחן-הרוח. מחרשות וטרקטורים, מעדרים ודחפורים, מכונות וסדנאות, רובים ומקלעים, אווירונים ואניות, שדות ובתי-חרושת, כלי-רכב ומעבדות, רפתות ואסמים, מיתקנים ומקלטים, גדרי-תיל וחפירות-הגנה, כבישים ונטיעות, בלעדיהם לא נעמוד ולא נתקיים… אבל אלה יעמדו לנו רק אם יעמוד בנו… הרוח… כל עוד הוא פועם בתוכנו, אנו מסוגלים לחיי יצירה והעפלה וגבורה, חיים שנועדו לנו בדורנו זה, ואשר עלינו להוריש לדורות הבאים.”
בן גוריון, איש המעשה לא מוותר על העבודה כבסיס לחיים: בחקלאות, בתעשייה, במדע ובביטחון, אבל מזכיר לנו שוב ושוב שלמעשה צריך לצרף חזון.
בגרסה אחרת כתב: "אילו נדרשתי למצות כל מהותה של ההיסטוריה היהודית במלים אחדות, הייתי אומר שלוש מלים: איכות כנגד כמות.”
חשיפת טיוטות נאום "מהפכת הרוח" במלאת 52 שנים לפטירתו של דוד בן-גוריון אינה רק מבט אל העבר, אלא הזמנה לחשיבה מחודשת על ההווה והעתיד. בתוך תקופה של אתגרים לאומיים וחברתיים, דבריו של ראש הממשלה הראשון מזכירים את הכוח הטמון באחדות, באחריות ההדדית ובחוסן הרוח. הכוחות שבנו את המדינה ושעדיין נדרשים להמשך קיומה ושגשוגה.
המסמכים נחשפים כחלק ממאמץ מתמשך של שני המוסדות לאיתור, תיעוד והנגשה של חומרי הארכיון של ראש הממשלה הראשון לקהל הרחב.
המכון למורשת בן-גוריון, שהוקם מתוקף חוק דוד בן-גוריון (1976), הוא גוף חינוכי־היסטורי הפועל ממדרשת בן-גוריון שבנגב, עם שלוחות בירושלים ובקריית ביאליק. מרחב בן-גוריון בנגב כולל את צריף בן-גוריון, טיילת בן-גוריון, הארכיון למורשת בן-גוריון, מייצג "משפט העם" ואחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון. פעילות המכון עוסקת ברלוונטיות של מורשת בן-גוריון לחברה הישראלית כיום בתחומי הממלכתיות, המנהיגות, חברת המופת, החלוציות והנגב. המכון מפעיל תכניות חינוכיות בכל רחבי הארץ עבור צוותי הוראה, תלמידים, כוחות ביטחון, קהלים מהארץ ומחו"ל, תוך שימוש במתודות התנסותיות המעודדות חשיבה, שיח ולקיחת אחריות בחיים האישיים והציבוריים.
קרדיט ארכיון בן גוריון פסח