רבע מאה למצוינות
מפעל הפיס מכריז על זוכי פרס לנדאו לשנת 2026
מפעל הפיס גאה להכריז על הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2026
ועל הזוכה בפרס מיוחד ע"ש אביגדור יצחקי,
לארגונים אזרחיים, ללא מטרות רווח, הפועלים לגישור ולהידברות בחברה הישראלית
שווי סך כל הפרסים: 1,350,000 ש"ח
פרס לנדאו של מפעל הפיס, המוענק זו השנה ה-25, נחשב לאחד הפרסים היוקרתיים בישראל, וניתן כאות הוקרה והערכה לאנשי תרבות, למדענים ולאנשי אקדמיה על מצוינותם, תרומתם והשפעתם על המחקר, המדע, האמנות וחיי התרבות בישראל.
הזוכה בפרס מיוחד ע"ש אביגדור יצחקי, לארגונים אזרחיים, ללא מטרות רווח, הפועלים לגישור ולהידברות בחברה הישראלית:
עמותת כוכבי המדבר
השנה, גם היא על רקע המלחמה, מעניק מפעל הפיס פרס מיוחד ע"ש אביגדור יצחקי לארגונים אזרחיים, ללא מטרות רווח, הפועלים ללא לאות לגישור ולהידברות בחברה הישראלית, על סך 150 אלף ש"ח. אלה ארגונים אשר תרמו תרומה משמעותית למען
חיזוק הלכידות החברתית, בניית אמון בין קבוצות שונות בחברה הישראלית וקידום שיח משותף המבוסס על כבוד, הקשבה ושיתוף פעולה. ארגונים אשר הגיעו להישגים בולטים וראויים לציון בעשייתם.
בתחום האמנויות זכו בפרסים:
הזוכה בפרס בתחום מחול רקדנית: איריס ארז
הזוכה בפרס בתחום תיאטרון ילדים יוצר: שחר מרום
זוכה בפרס בתחום מוזיקה – הרכב אינסטרומנטלי (16-2 נגנים) מן המזרח ומן המערב: אנסמבל הפיוט ירושלים
הזוכה בפרס בתחום קולנוע עיצוב אמנותי: עידו דולב
בתחום המדעים זכו בפרסים:
הזוכה בתחום ננוטכנולוגיה: פרופ' דן פאר, אוניברסיטת תל אביב
הזוכה בתחום מדעי המחשב: פרופ' אירית דינור, מכון ויצמן למדע
הזוכה בתחום סוציולוגיה: ד"ר אלכסנדרה קלב, אוניברסיטת תל אביב
הזוכה בתחום חקר השואה: פרופ' ליאורה בילסקי, אוניברסיטת תל אביב
כל אחד מהזוכים יקבל ממפעל הפיס מענק של 150 אלף ₪
יו"ר מפעל הפיס, איציק לארי:
"פרס לנדאו לאמנויות ולמדעים מציין זו השנה ה-25 רבע מאה של הוקרה למצוינות, ליצירה ולמחקר בישראל. אנחנו גאים להעניק השנה תשעה פרסים לאמנים ולמדענים יוצאי דופן שתרמו תרומה משמעותית לתרבות, לאמנות ולמדע הישראלי. השנה, לצד פרסי לנדאו המסורתיים, אנו מעניקים פרס מיוחד על שם אביגדור יצחקי ז"ל לעמותת 'כוכבי המדבר', על פועלה המרשים בגישור ובהידברות בחברה הישראלית. אביגדור האמין בכוחה של התרבות והחברה האזרחית לחבר בין אנשים ולחזק את המרקם החברתי, והפרס על שמו ממשיך את חזונו. מצוינות, יצירה, מדע ודיאלוג חברתי הם עמודי התווך של חברה חזקה ומתפקדת, ומפעל הפיס גאה להוקיר ולתמוך בכל אלה".
***
מפעל הפיס פועל לקידום התרבות, האמנות, המחקר והמדע בישראל, בין היתר באמצעות הענקת פרסים לאמנים ולמדענים אשר הגיעו להישגים משמעותיים בתחומם ותרמו לקידום תחום פעילותם בישראל ובעולם בעת האחרונה.
השנה הצטרפו תשעה זוכים וזוכות מאושרים אל עשרות הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים הקרויים על שמו של מיכאל לנדאו, יו"ר מפעל הפיס הראשון שמונה בשנת 1951.
הפרס, המוענק זו השנה ה-25, הפך ברבות השנים לאחד הפרסים הוותיקים, החשובים והיוקרתיים בישראל והוא מוענק כחלק מפעילותו של מפעל הפיס למען הקהילה ולמען קידום התרבות האמנות והיצירה, המחקר והמדע בישראל. מטרתו של הפרס להוקיר את העשייה החשובה של פורצי דרך בתחומם ולעודד את פועלם של אמנים ומדענים מצטיינים במגוון רחב של תחומים, והוא דרך נוספת להכיר, להוקיר ולתמוך במצוינות, הן בתחומי האמנויות והן בתחומי המדע.
הזוכים נבחרו על-ידי ועדות שיפוט מקצועיות שנבחרו לכל תחום, ומורכבות ממדענים מובילים, זוכי פרסי מפעל הפיס ע"ש לנדאו בשנים קודמות, מבקרי אמנות, אמנים מובילים, אנשי אקדמיה ועוד.
פירוט על הזוכים ונימוקי הזכייה:
פרס מיוחד ע"ש אביגדור יצחקי לארגונים אזרחיים, ללא מטרות רווח, הפועלים לגישור ולהידברות בחברה הישראלית, ניתן לעמותת "כוכבי המדבר".
צוות השופטים: רוני סטריאר, דליה לב שדה, אמיר ח'ניפס.
מנימוקי הזכייה: ועדת השופטים של פרס לנדאו על שם אביגדור יצחקי מטעם מפעל הפיס לארגונים אזרחיים, ללא מטרות רווח, הפועלים לגישור ולהידברות בחברה הישראלית בחרה להעניק את הפרס לעמותת "כוכבי המדבר" על פועלה המרשים והמשמעותי בקידום, גישור, בניית אמון ופיתוח דיאלוג יהודי-ערבי בקרב קבוצות בחברה הישראלית.
עמותת "כוכבי המדבר" פועלת מזה שנים בלב אזור הנגב, תוך התמקדות ייחודית בחברה הבדואית ובמערכות היחסים בינה לבין החברה הישראלית הרחבה. פעילותה מהווה דוגמה בולטת לעשייה עמוקה, עקבית ורבת השפעה, המשלבת בין פיתוח מנהיגות צעירה לבין יצירת תשתיות של דיאלוג, היכרות ושיתוף פעולה בין יהודים לערבים.
הוועדה מציינת במיוחד את תרומת העמותה לגישור בין קבוצות באמצעות עבודה חינוכית וחברתית רחבת היקף, הכוללת תוכניות ארוכות טווח, מסגרות הכשרה, ויוזמות קהילתיות הפועלות בקרב אוכלוסיות מגוונות. היקף הפעילות והיכולת להעמיק את ההשפעה לאורך זמן מעידים על מחויבות ארגונית יוצאת דופן ועל חזון ברור של בניית חברה משותפת.
בתקופה מורכבת זו עבור החברה הישראלית, המאופיינת במתחים עמוקים, אי-אמון ואתגרים חברתיים ופוליטיים משמעותיים – לפועלם של ארגונים חברתיים בעלי אחיזה קהילתית יש חשיבות מיוחדת לייצר מרחבים של מפגש, הקשבה ושיתוף, דווקא במקום שבו הפערים והקונפליקטים ניכרים במיוחד.
הוועדה מבקשת להדגיש גם את מודל הניהול המשותף יהודי-ערבי של הארגון, המגלם הלכה למעשה את הערכים שהפרס מבקש לקדם. מודל זה אינו רק הצהרה ערכית, אלא פרקטיקה יומיומית של שותפות, אחריות הדדית ועבודה משותפת.
מחויבות הארגון, עומק הפעולה בשדה מורכב, והיכולת לחולל שינוי ממשי בשטח – הם שהובילו אותנו לבחירת הזוכה בפרס לשנה זו.
***
תחום המדעים:
הפרס בתחום המדעים מציין לשבח את המחקר המדעי ואת החוקרים הישראלים, שהגיעו להישגים ראויים בתחומם, ותרמו בכך תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר:
פרופ' דן פאר, אוניברסיטת תל אביב, זוכה בפרס בתחום ננוטכנולוגיה:
צוות השופטים: פרופ' עודד שוסיוב, פרופ'רחלה פופובצר, פרופ' נורית אשכנזי
מנימוקי הזכייה: ועדת פרס לנדאו לננוטכנולוגיה התרשמה מאיכות המועמדים שהוגשו לפרס. מתוך רשימה זו החליטה הועדה להעניק את הפרס השנה לפרופ' דן פאר מאוניברסיטת תל-אביב, לאות הוקרה על תרומתו המדעית יוצאת הדופן ועל הישגיו פורצי הדרך בתחום הננו־רפואה והננוטכנולוגיה היישומית. מחקריו הציבו אבני דרך בפיתוח מערכות ננומטריות מתקדמות להובלה ממוקדת של תרופות וחיסונים ובמיוחד מערכות מבוססות RNA לסוגיו השונים, ותרמו תרומה משמעותית לתרגום הידע המדעי ליישומים רפואיים חדשניים ולקידום רפואה מותאמת אישית. עבודתו משלבת מצוינות מדעית, חדשנות בין-תחומית והשפעה בינלאומית רחבת היקף.
פרופ' אירית דינור, מכון ויצמן למדע, זוכה בפרס בתחום מדעי המחשב:
צוות השופטים: פרופ' קתרינה ליגת, פרופ' דוד פלג, פרופ' עירד יבנה.
מנימוקי הזכייה: פרופ' אירית דינור היא חוקרת בעלת שם עולמי בתורת הסיבוכיות החישובית, ועבודתה החלוצית הניבה תרומות יסודיות, מרכזיות ופורצות דרך במספר תחומים של תורה זו, כולל אופטימיזציה, תורת הקודים, פרטיות דיפרנציאלית, הוכחות הסתברותיות, וגרפים מרחיבים.
מחקרה החשוב בנושא משפט ה-PCP, העוסק בבדיקה הסתברותית יעילה של הוכחות, והדרך המקורית שהציעה למתן הוכחה חליפית למשפט זה בשיטה של "העצמת פערים", הובילו אותה לגבש את תכנית המחקר הנועזת שבה עסקה בעשור האחרון. מחקר זה הביא להכללת מושג הגרפים המרחיבים לשם הגדרת המושג החדש והמורכב של מרחיבים בממדים גבוהים (HDX), בניית תורה מקיפה של תכונותיהם של מרחיבים אלו, ויישומם לשם מציאת פתרון לבעיות מרכזיות בתחומים אחרים, כמו תורת האינפורמציה הקוואנטית. בפרט, התורה שבנתה הובילה לתוצאות חזקות ומפתיעות בתחום של קודים מתקני שגיאות הניתנים לבדיקה ופיענוח לוקליים, ששיאן בפיתוח שיטה ליצירת קודים אופטימליים בכל הפרמטרים (ובפרט קצב קבוע) על ידי שימוש בסוג מסוים של מרחיבים בממדים גבוהים.
ד"ר אלכסנדרה קלב, אוניברסיטת תל אביב, זוכה בפרס בתחום סוציולוגיה:
צוות השופטים: פרופ' דפנה הקר דרור, פרופ' מרב גוטמן, פרופ' אביעד רז
מנימוקי הזכייה: פרופ' אלכסנדרה קלב היא סוציולוגית מן המעלה הראשונה, הבולטת בשדה הסוציולוגי הבינלאומי והישראלי בחקר אי־שוויון בארגונים, ובפרט על בסיס מגדר וגזע. מחקריה מצטיינים בשילוב נדיר של עומק תיאורטי, קפדנות אמפירית ו המלצות מדיניות. היא אינה מסתפקת בזיהוי מנגנוני הדרה, אלא בוחנת באופן ביקורתי גם את הכלים שנועדו להתמודד עמם. בין היתר, היא מראה כיצד תוכניות גיוון והכלה, על אף כוונותיהן החיוביות, עלולות לשעתק ואף להחריף אי־שוויון. לצד זאת, מחקריה מזהים דרכים אפקטיביות לקידום שוויון, המבוססות על התערבויות מבניות ושילוב אקטיבי. ממצאים אלה אף תורמים להבנת עומק חדשנית של המהות הארגונית עצמה. בהתאם, מחקריה פורסמו בבמות הסוציולוגיות המובילות בעולם וזכו לאלפי ציטוטים.
תרומתה של פרופ' קלב מתאפיינת במחויבות עמוקה למחקר מבוסס־ראיות. בכך היא מדגימה יושרה אקדמית מהמעלה הראשונה , והבחנה חשובה בין תפיסת עולם נורמטיבית לבין מחקר השואף להיות נטול פניות. במקביל, היא תורמת ליישום מסקנות מחקריה בעשייה יישומית, בין היתר בפיתוח "מדד הגיוון" הישראלי בשיתוף הלמ"ס ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בעידן של אובדן אמון במוסדות, ובכללם באקדמיה, אנו רואים חשיבות מיוחדת בקידום מדע השואף להבנת החיים החברתיים ללא פניות, אשר בכוחו להשיב את אמון הציבור.
על כן מצאנו את פרופ' קלב ראויה ביותר לפרס לנדאו.
פרופ' ליאורה בילסקי, אוניברסיטת תל אביב, זוכה בפרס בתחום חקר השואה:
צוות השופטים: ד"ר יואל רפל, פרופ' שרה בנדר, פרופ' ג'קי פלדמן.
מנימוקי הזכייה: הוועדה בחרה ברוב קולות בפרופ' ליאורה בילסקי, ראש הקתדרה לחקר השואה ע"ש בנו גיטר באוניברסיטת תל אביב, כזוכה בפרס לנדאו לחקר השואה.
פרופ' בילסקי היא חוקרת מובהקת של המשפט הבינלאומי ומאז 2014 מחקריה מתמקדים בשואה ומשפט. ב-2017 היא פרסמה ספר על שואה ומשפט שיצא לאור בהוצאת מישיגן יוניברסיטי פרס, ומאז ואילך כתבה מאמרים רבים בין היתר על עדויות שנמסרו במשפט אייכמן ועל המנהיגות היהודית בשואה מבחינה משפטית.
מחקריה על משפט אייכמן, הכתובים בשפה נגישה, העמידו את מושג הג'נוסייד התרבותי במרכז הדיון. באמצעות העדים מוכיחה בילסקי שהמשפט אמור לעשות צדק לא רק עם הנאשם אלא גם עם קורבנותיו.
עבודתה על השבת רכוש וכספים של קורבנות השואה מבנקים וחברות מסחריות הרחיבו את מושג האחריות המשפטית וכבר יושמו בבתי המשפט בעולם. ספרה החדש הוא מחקר מלומד ומרתק ויש בו תרומה חשובה על נושא שחשבנו שכבר אי אפשר לחדש עליו דבר. היא עושה זאת תוך כדי בחינה מדוקדקת של דמויות שמסרו עדות במשפט אייכמן כגון אברהם סוצקבר, סאלו בארון, רחל אוירבאך ורפאל למקין. היא מראה את שרשי המושג המשפטי של ג'נוסייד במשפטי אייכמן ופושעים נאצים אחרים ומבקרת את האשמת הג'נוסייד שהוטחה נגד מדינת ישראל בעקבות ה-7 לאוקטובר. מחקרים אלו הדגישו את מרכזיותה של השואה לשאלות של משפט ומוסר בימנו. הם ייחודיים ותרומתה לחקר השואה מוכח והקנו לה שם עולמי.
פרופ' בילסקי הנחתה ומנחה סטודנטים לתואר שלישי, מרצה בפורומים אקדמיים רבים ויש לראות בה פורצת דרך בשאלת הג'נוסייד.
על כן אנו רואים ראויה לקבל את פרס לנדאו.
*****
תחום האמנויות:
הפרס בתחום התרבות האמנויות, מוענק לזוכים על תרומה והשפעה משמעותית לחיי התרבות והאמנות בישראל:
איריס ארז, זוכה בפרס בתחום מחול (רקדן/נית מבצע/ת):
צוות השופטים: איריס לנה, רן בראון, ענת כץ.
מנימוקי הזכייה: איריס ארז היא רקדנית מבצעת מרגשת ואמנית גדולה, שמחויבתה למחול, למקום ולבירור זהותה מגולמים בגופה באופן מעורר השתאות. בביצוע של ארז ניכרים חתימת גוף ייחודית, ביטוי עצמי של אנושיות מורכבת, וירטואוזיות וענווה גם יחד. בפרשנותה האישית והמרובדת לכוריאוגרפיות שבהן רקדה, ניכר כי רגשות ודימויים הם שמובילים את התנועה. בביצועה המזהיר ניכרים התעקשות עקרונית על נוכחות חיה ברגע, רגישות ועדינות, וירידה לפרטים לצד יכולת נדירה להותיר את הגולמיות כערך פורה ומסעיר.
לארז אומץ בביצוע, שבא לידי ביטוי באופנים הפרומים והמחוספסים בהם היא נוקטת במתכוון. מתוך הבנה אמנותית עמוקה ומרחיקת לכת של אמנות הביצוע, ארז מכוננת את המחול כאתר של נוכחות חיה, שביסודה סקרנות תנועתית אינטואיטיבית, והיא מובילה במסירות אל הבלתי-צפוי, מחוץ לאזורי הנוחות שלה ושל הצופים בה. כך, מעבר למימוש היצירה הכוריאוגרפית כמות שהיא, פרשנותה שוזרת בביצוע ממדים של אלתור מודע ומטופל, תוך התעקשות על כאן ועכשיו. כל אלו יוצרים פרשנות חיה ומרגשת, וחיים שמפכים מהבמה אל מחוצה לה ובחזרה.
בביצועיה לאורך השנים, ארז משכללת בעקביות אתיקה מעוגנת בגוף, שבאה לידי במיומנויות של קשב קינסתטי ומודעות לסביבה ולָאַחֵר, שמעודדת את הצופים בה להכיר בזיקתם הם לאחרים ולסביבה.
המחויבות של ארז לאמנות המחול, שנמשכת כבר כמה עשורים, אינה נפרדת מהאחריות החברתית והפוליטית שלה. העמדה האתית שלה מגולמת בכל היבטי העשייה שלה כרקדנית, כוריאוגרפית, מנהלת אמנותית, אישה, ישראלית ובת אדם.
ועדת הפרס מבקשת לציין כי בין המועמדים לפרס היו מועמדים ראויים ומובחרים שאנו מקווים שיזכו לפרס בהמשך הדרך.
שחר מרום, זוכה בפרס בתחום תיאטרון ילדים (יוצר/במאי/מחזאי):
צוות השופטים: דפנה קרון, גיל צרנוביץ', אמיתי יעיש בנוזיליו.
מנימוקי הזכייה: פרס לנדאו בתחום תיאטרון הילדים מוענק לשחר מרום, דמות מרכזית בשדה זה למעלה משני עשורים. יוצר, במאי, דרמטורג ומנהל אמנותי, ובעיקר יזם תרבות הפועל ללא הרף ליצירת דרכים חדשות ומקוריות. כמנהל אמנותי המזוהה עם קו איכותי, עקבי ובלתי מתפשר, הרחיב מרום את תיאטרון הקרון לכדי מרכז רב-תחומי לילדים, המשלב חדשנות אמנותית עם טכנולוגיה, הכשרות מקצועיות ופרויקטים מקוריים בתיאטרון חזותי ובובנאות עכשווית. הוא יזם וליווה עשרות יצירות עטורות פרסים שהוצגו בארץ ובעולם ונושאות את חותמו הייחודי.
כמנהל האמנותי של פסטיבל הבובות הבינלאומי, חשף מרום את הקהל המקומי ליצירה בינלאומית עדכנית ואיכותית, מתוך תפיסה הרואה בילדים קהל סקרן, פתוח וראוי לאמנות מעמיקה. הוא קידם שיתופי פעולה בין יוצרים ישראלים לבין מוסדות ופסטיבלים ברחבי העולם, וחיזק את מעמדו של התחום בזירה הבינלאומית.
בשנים האחרונות הוביל, יחד עם צוות תיאטרון הקרון, את אירוע ה"עדלאידע" בירושלים, יוזמה אמנותית רחבת היקף שהצליחה, גם בתנאים מורכבים, למשוך עשרות אלפי צופים למרחב הציבורי. האירוע נבנה כפלטפורמה שיתופית ליוצרים, אמנים ומעצבים, והשפעתו ניכרת גם באקדמיה, עם פתיחת קורסים ייעודיים בעקבותיו.
שחר מרום הוא יוצר ומנהל אמנותי המרחיב את גבולות החשיבה והעשייה בתיאטרון ילדים אמנותי ובלתי מתפשר. הוא מטפח דור צעיר של יוצרים מכלל המגזרים, ומוביל גישה הרואה בילדים שותפים לדיאלוג אמנותי בגובה העיניים. יצירתו מחזקת את הדמיון, היצירתיות וכוחות הנפש של הילדים ושל החברה כולה.
אנסמבל הפיוט ירושלים, זוכה בפרס בתחום מוזיקה – הרכב אינסטרומנטלי (16-2) נגנים מן המזרח ומן המערב
צוות השופטים: רועי אזולאי, רן אלמליח, אתי בן-זקן.
מנימוקי הזכייה: חברי "אנסמבל הפיוט ירושלים" מתעמקים בעיקר בחקר עולם הפיוט אך לא רק – מרחבי צפון אפריקה והמזרח התיכון – ומנחילים אותו בהצלחה רבה לקהל הרחב. במחקריהם המעמיקים, ביוזמותיהם האמנותיות ובהופעותיהם הרבות, חברי האנסמבל מעבירים את מסורות הפיוט מהפייטנים הוותיקים מהם למדו, אל קהלים צעירים וחדשים. הם עושים זאת ע"י הגשה בלתי אמצעית של חברי האנסמבל, צעירים ומבוגרים יחד; ע"י שיתופי פעולה עם מוזיקאים מוכרים, הן מעולם המסורת היהודית והן מעולם הפופ; וע"י פרויקטים מגוונים כמו "ארבע אותיות" (המבוסס על פיוטים ממשפחת אבוחצירא ומסורת תפילאלת), ו"סיור סליחות" (סדרת מופעים סביב פיוטי סליחות מספרד ואשכנז). באמצעים אלה, חברי "אנסמבל הפיוט" משאירים חותם תרבותי משמעותי: שימור של מוזיקה וטקסטים יהודיים עתיקים, הנחלתם לקהל שלא היה נחשף אליהן באופן 'מסורתי', והפיכת הפיוט לאלמנט פופולרי, מקור השראה לדור חדש של יוצרים, ומקור של למידה והנאה לקהל הרחב. על כך מצאנו אותם ראויים לפרס לנדאו להרכב קאמרי.
עידו דולב, זוכה בפרס בתחום קולנוע (עיצוב אמנותי):
צוות השופטים: לי גילת, גלית כחלון, רועי ואטורי.
מנימוקי הזכייה: עידו דולב הוא מעצב אמנותי בכיר בקולנוע ובטלוויזיה, בעל קריירה ארוכה, מגוונת ומוערכת, הנפרשת משלהי שנות ה-90/ראשית ה-2000 ועד היום. עבודתו מעצבת בעקביות את הייצוג הוויזואלי של החברה הישראלית על כל גווניה, והוא דמות מובילה, מעורבת ומרכזית בעיצוב למסך ובחינוך הדור הבא.
דולב הוא מעצב אמנותי בכיר ובעל רזומה רחב היקף, הכולל שורה ארוכה של סרטים וסדרות הנחשבים ליצירות מופת ולאבני דרך בתולדות הקולנוע והטלוויזיה הישראליים. הוא יוצר ורסטילי ביותר, הפועל במנעד רחב של ז’אנרים – מדרמות ריאליסטיות ועד סדרות ילדים ונוער, ומוכיח שליטה מרשימה בשפה עיצובית המתאימה את עצמה לכל עולם תוכן, בכל עולם תוכן ובמסגרות תקציביות מגוונות. עבודתו זכתה להכרה מקצועית משמעותית, ובכלל זה מספר פרסי אופיר על העיצוב האמנותי וכן ציוני לשבח נוספים, המעידים על מעמדו כמאחד המעצבים המובילים והמשפיעים בתחום.
כיום דולב נמנה עם בכירי המעצבים למצלמה בישראל ומשמש דמות מובילה בשיח המקצועי והאמנותי בתחום. הוא שותף להקמת וניהול מסלול ייחודי לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, מלמד ומכשיר דור חדש של מעצבים במסגרות מרכזיות כגון "סם שפיגל" ו"תלמה ילין", ומקיים כיתות אמן עם מעצבים בינלאומיים מהשורה הראשונה. לצד פעילותו המקצועית הוא מפגין מחויבות עמוקה לעשייה חברתית וחינוכית, בין היתר בעבודתו עם ילדים שפונו מנתיב העשרה לאחר השבעה באוקטובר ובהמשך עיסוקו בהוראת הקולנוע בבתי ספר.
בשל המכלול של מצוינות מקצועית רבת שנים, טביעת אצבע ייחודית במגוון עולמות תוכן ובמסגרות תקציב מגוונות, השפעה מתמשכת על שדה הקולנוע והטלוויזיה בישראל, תרומה משמעותית לחינוך ולדור הצעיר, וקידום הקשרים הבינלאומיים של התעשייה – עידו דולב ראוי במיוחד לפרס.
מצ"ב תמונות של הזוכים – קרדיט צילום כתוב בגוף התמונה, ואם לא מופיע, אז באדיבות המצולם.